באוגוסט 2018 נערך הדיון האחרון במשפט העירייה נגד גלריית ברבור בירושלים. במשפט הוחלט על הוצאת צו לסגירתה. שיאו של הדיון היה נאומו המכונן של עו"ד יוסי חביליו, מי שייצג את הגלריה. "צדק", הוא אמר שם, "צריך לא רק שייעשה, אלא גם שייראה". 

התערוכה "ברבריות" נולדה בעקבות הרדיפה המתמשכת של גלריית ברבור ומוסדות אמנות ואמנים בישראל. היא בנויה כאוסף של הערות על המושג "חופש ביטוי" ומהרהרת במנגנונים המייצרים את ה"מקובל" וה"נכון". דרך אופני ביטוי שונים כמו נאום, סיפור, מיתוס, משפט ומחזה מציגה התערוכה מקרים "ברבריים" - אחרים, שונים, המעוררים שאלות אודות המושג "חופש ביטוי". התערוכה אינה מבקשת להציע סט אמונות ליברלי או פלורליסטי בהכרח, אלא מנסה לגעת בקצוות הביטוי שהחברה שלנו נכונה לשאת. במסגרת התערוכה יהפכו החללים התת-קרקעיים של מעמותה בבית הנסן למרחב להוצאה לאור זמנית, מצע לא-היררכי לביטויים שהתקיימו עד עתה באפלה, שצונזרו. 

 

בלב התערוכה "ארכיון הצנזורה" – אוסף פתוח לעיון הציבור שמכנס עשרות עבודות שצונזרו ונשלחו אלינו במענה לקול-קורא פתוח. כל העבודות המשתתפות הורדו/הושתקו/הוצרו/נקטעו/כוסו/נדחו או נפסלו ברגע שבו ביקשו לצאת לאוויר העולם, בכוחה של צנזורה ממסדית, משפחתית, דתית, פוליטית או עצמית. בבניית הארכיון לא נעשתה בחירה אוצרותית – כל עבודה שנשלחה מוצגת, בליווי טקסט המספר את נסיבות צינזורה. מכלול העבודות שהצטבר – אוסף אפשרויות שלא עלו בקנה אחד עם המקובל והראוי – משרטט את קווי המתאר של מושג הצנזורה עצמו, תמונת מצב פנורמית ייחודית של הזמן והמקום. 

 

לצד "ארכיון הצנזורה" לתערוכה שלושה מוקדים נוספים.
במוקד הראשון יוצגו עבודות העוסקות בשאלות עקרוניות, אתיות ופוליטיות העולות מן המושג "חופש ביטוי". כאן נמצאת עבודת הווידיאו "אי-אמון" של קבוצת סלה-מנקה בשיתוף אמיר בולצמן, ובה שחזור הנאום של עו"ד חביליו במשפט העירייה נגד גלריית ברבור. זה שנים רבות שברבור,פועלת בשכונת מזכרת-משה שבירושלים ומאז שנת 2005, מתמודדת עם רדיפה פוליטית עקב אירוח פעילות ״שנויה במחלוקת״. ב-30 באוגוסט 2018 התקיים בבית-משפט השלום בירושלים דיון בתביעתה של עיריית ירושלים נגד הגלריה. בווידיאו ביקשו האמנים מעו״ד חביליו לשחזר את תמצית טענותיו באותו דיון היסטורי, שבו פסק השופט אמיר דהאן שעל הגלריה לפנות את מקומה. כמו כן יוצגו במוקד זה המחזות הלימודיים של ברטולד ברכט, בעיבוד לתסכית רדיו מאת גוז'ף שפרינצק, "אומרים כן"
במוקד השני מוצגים מקרים ספציפיים של אמנים "ברבריים" – אמנים שהסתכנו, או שדמותם קוראת תיגר על המקובל, ששילמו או שעשויים לשלם מחיר על אמנותם. העבודה Fish in a Suitcase" של רפרם חדד מוצגת לצד ראיון מצולם שנעשה במיוחד לתערוכה. בראיון עולה סיפורו של האמן, שנעצר על-ידי המשטרה החשאית בלוב בעקבות ביצוע שליחות אמנותית ונכלא למשך חצי שנה בצינוק. "1.2 קונילמל", עבודתה של מרים וילנר, כוללת שלושה ספרי קומיקס המתארים, מתוך נקודת מבט ימנית משיחית קיצונית, את חייו האנרכיסטיים של נער גבעות ויחסיו עם השב"כ. 

במוקד השלישי ייצוגים ויזואליים וטקסטואליים של מקרי ברבריות או מקרי הוקעה. בעבודה "חיות" מטביעה שחר יהלום אקטים ברבריים-אלימים במעין מצבות/ פסלי גבס. נינו ביניאשוילי מציגה עיבוד קולי ורישומי לגירושו של אדלט סיפור המבוסס על מיתוס קנדי אינואיטי של הוקעה חברתית.

 

התערוכה היא תגובה להידרדרות חופש הביטוי בישראל, נושא העומד במרכזו של סדר היום הציבורי. התערוכה היא גם פרי ביכורים משותף של קבוצת האמנים ברזידנסי במרכז מעמותה, המנהלת את המרכז תוך דיאלוג עם מייסדיו. 

בַּרְבָּרִיּוֹת

אוצרות: שגית מזמר, איב קריסטל, נורית דרימר, אמיר בולצמן ויהודית שלוסברג-יוגב

 

אמנים משתתפים: מרים וילנר, רפרם חדד, נינו ביניאשוילי, ג'וזף שפרינצק, קבוצת סלה-מנקה

ואמיר בולצמן, שחר יהלום

ארכיון הצנזורה: מיכל לזר, חגית קיסר, גל וולניץ, רננה שלמון, איגור זייגר, נתן אודנהיימר, קסניה יורקובה, נמרוד טקסלר, מר אינקוגניטו, ניצן סט, יואנה בליקמן, שלמה כץ, שרון אזגי, רפאל אנדרלין, חנה בן-חיים-יולזרי, לאורה שוורץ וסיביל גוסוב, איל תגר, לילה בטרמן, ענאל רזניק, איל גרוס, היא-לי סופר, אביגיל פריד, רותם בידס, דבורה כהן, שאשא דותן, רונית פורת, ורד ביתן, ג'יימס אוברהלם, אריאל ברונז, נחמה גולן, איתן הידינגספלד ויעל סרלין.

© 2023 by ADAM KANT / Proudly created with Wix.com

  • Twitter Classic
  • Facebook Classic
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now